המסע האמנותי של מארט: מאבסטרקט לגיאומטריה

מארט הוא אמן שנמצא בתהליך מתמיד של התפתחות ושינוי. יצירותיו משקפות את המסע האישי והמקצועי שעבר לאורך השנים, ואת הדרכים שבהן הוא משחק עם סגנונות וטכניקות כדי להביע רגשות, מחשבות והשפעות תרבותיות. כל תקופה ביצירתו מסמלת שינוי לא רק בסגנון החזותי, אלא גם בטכניקות הציור והגישה הכוללת לאמנות.

המסע האמנותי של מארט התחיל בשנות ה-80 המאוחרות באלמטי, קזחסטן. הוא היה אחד ממייסדי תנועת האבסטרקט המחתרתית בקזחסטן, תקופה שניתן לכנותה נאיבית-אקספרסיבית. יצירותיו באותה תקופה, התאפיינו בדרך כלל בצבעי שמן על קנבסים גדולים, במשיחות מכחול גדולות ובצבעים נועזים. הטכניקה הזאת יצרה עבודות עוצמתיות ו"חיות", אך מאחורי האבסטרקטיות הייתה קיימת תמיד נוכחות של דמויות, מבנים ארכיטקטוניים ואלמנטים מהטבע. במקביל, הוא החל ליצור קומפוזיציות מדויקות בעט על נייר, מלאות בפרטים קטנים שניתן לבחון במשך זמן רב.

ההשראה שלו מהטבע נבעה מכך שבאותה התקופה בתור בחור צעיר היה נוהג לטפס בהרים הגבוהים באלמטי עם חבריו האומנים ולשאוב השראה מההרים ומהנופים שבטבע.

המעבר לישראל בשנות ה-90 היה נקודת מפנה באמנות של מארט. האקלים החדש והתרבות השפיעו על צבעיו, אך גם על טכניקות העבודה שלו. במקום משיכות המכחול האקספרסיביות, הוא החל לעבוד במרית צבע כדי ליצור משיכות קטנות ומרקמיות. השימוש בצבעים ובהרמוניה בין צורות הפך לדינמי יותר, כאשר הדמויות התמזגו בצבעים ויצרו תנועה מתמדת.

במחשבה על הקשר בין אמנות לבין הצופים, מארט טוען שאנשים נוטים לחפש צורות מוכרות בציורים. עם זאת, לדבריו, המהות של אמנות מופשטת היא לשחרר את המחשבות המוגדרות הללו ולאפשר לצופה להיכנס לעולם של רגשות ומחשבות לא-רציונליות. הוא מאמין שהרגשות המורכבים ביותר יכולים להיות מועברים דווקא דרך הצורות הפשוטות ביותר. בתהליך היצירה שלו, מארט נכנס למעין מצב טרנס, כשהקומפוזיציה מתפתחת באופן טבעי.

התמונות מקוריות של מארט משתנות שוב בתחילת שנות ה-2000, כשפלטת הצבעים שלו הופכת לכהה יותר והרמונית יותר. בהשפעת פול סזאן, הטכניקות שלו הפכו עדינות ומורכבות יותר, ומשיכות המכחול החדות של העבר הוחלפו בגוונים רכים שמשרים אווירת רוגע ומדיטציה.

אחרי 2010, יצירותיו של מארט עוברות לעבר עולם גיאומטרי יותר. הצורות ביצירותיו מתחילות להיכנס למבנים ברורים יותר, כשהקווים והמשטחים מתמזגים בצורה חלקה. גם הצבעים הפכו רכים יותר, עם שילובים של כחולים, אפורים וגוונים ירוקים-כחולים שמספקים תחושה של שקט פנימי. בתוך הגבולות הגיאומטריים אפשר למצוא נופים חלומיים, שמעבירים את הצופה לעולמות על-מציאותיים.

הצופה עשוי לזהות ביצירות של מארט משהו שמזכיר לו צורה מוחשית. אבל ייתכן שהוא גם ימצא את עצמו מתאהב בציור מבלי לדעת בדיוק למה. מארט מקווה שהרגשות שהיצירות שלו מעוררות ימשיכו ללוות את הצופה לאורך השנים, מבלי להתפוגג.